רשימת המטפלים
|
שאלות ותשובות
פסיכולוג קליני הוא בעל
תואר שני לפחות בפסיכולוגיה קלינית, אשר עבר, בנוסף ללימודיו האוניברסיטאיים,
גם התמחות מקצועית במוסדות טיפוליים המוכרים לצורך התמחות. משך ההתמחות של
פסיכולוגים קליניים הוא ארבע שנים והיא כוללת עבודה מעשית בטיפולים ובאבחונים
פסיכולוגיים. ההתמחות כוללת התנסות בשני מקומות עבודה לפחות, כאשר אחד מהם הוא
במסגרת אמבולטורית (כגון: מרפאה לבריאות הנפש, שרותי ייעוץ לסטודנט, מכון פרטי),
והשני במסגרת אשפוזית (כגון: בי"ח פסיכיאטרי, מחלקה פסיכאטרית בבי"ח כללי, פנימיה
טיפולית). כלומר, בנוסף לידע תאורטי רחב ומעמיק, לפסיכולוגים קליניים נסיון רב
בטיפול באנשים עם מגוון רחב של קשיים והתמודדויות רגשיות במסגרות שונות.
מה
ההבדל בין פסיכולוג לפסיכיאטר?
להבדיל מפסיכולוג אשר
סיים לימודי פסיכולוגיה והתמחות בפסיכולוגיה, פסיכיאטר הינו רופא, שהתמחה בתחום
הפסיכיאטריה. הפסיכיאטריה עוסקת בהפרעות הנפשיות מנקודת מבט רפואית, ומנסה להציע
דרכי הערכה,
אבחון, טיפול ושיקום, המתבססים על הצד הגופני. טיפול פסיכיאטרי מורכב
בדרך כלל מטיפול תרופתי, ובעת
הצורך הוא מלווה גם בפסיכותרפיה ובעבודה שיקומית,
שיכולה להנתן על ידי פסיכיאטרים ופסיכולוגים כאחד.
טיפול תרופתי פסיכיאטרי
יכול להנתן רק על ידי רופא, ולכן ישנם מצבים בהם במהלך טיפול פסיכולוגי הניתן על
ידי פסיכולוג, תדרש התייעצות עם פסיכיאטר על מנת לשקול תוספת טיפול תרופתי.
מתי
פונים לטיפול?
ישנן סיבות רבות שבגללן פונים לטיפול. כשם שכל אדם שונה מרעהו, כך
שונות גם הבעיות המטרידות אותו. התחושה העיקרית אותה מרגישים אנשים הפונים לטיפול
היא תחושה של מצוקה, של "משהו שלא מסתדר". זו יכולה להיות מצוקה מיידית הקשורה
למשבר ברור, או אולי קושי מתמשך סביב תחום בחיים (זוגיות, עבודה, יחסים חברתיים
וכד'). פעמים אחרות לכאורה "הכל בסדר" – העבודה, הלימודים וחיי החברה מתנהלים
כסדרם, אבל ישנה תחושה פנימית שמשהו חסר, תחושה של חוסר סיפוק. כאשר אדם רוצה לברר שאלות במישור האישי והבינאישי, לשפר את רמת
המודעות העצמית שלו, לזהות דפוסי התנהגות המכשילים אותו ולהשתחרר מהם, כדאי שיפנה
לטיפול. התהליך הטיפולי מסייע לאדם במימוש הפוטנציאל האישי ושיפור איכות החיים.
האם
המטפל מחוייב לשמור על סודיות?
בהחלט כן. על פי חוק הפסיכולוגים המעוגן בתקנות של משרד הבריאות,
חלה על המטפל חובת שמירת סודיות. העברת מידע אפשרית רק באישורו של המטופל, כאשר
המטופל אכן רוצה בכך. פרטי המטופל ועובדת היותו בטיפול
אינם מועברים
לכל גוף שהוא. יחד עם זאת, יתכנו מקרים קיצוניים בהם המטפל יחליט כי מתוקף
אחריותו להפר את חובת הסודיות, למשל במקרה בו נשקפת סכנה ממשית למטופל.
כמו כן,
במקרים של עבירה חמורה על החוק, יכול
בית המשפט לדרוש העברת מידע הנוגע למטופל.
|